משפחות בוכות:"איפה אתם? תחזרו מהר!" 16.1.12
מאשה לולין.
 
השחר מעל החוף קואה דאי(Cua Dai), במחוז המרכזי של קואנג נאם(Quang Nam),הגיע מוקדם ב-26 לדצמבר לתושבי המקום. חלה הקלה בשאגה של הלילות הסוערים,אך הגלים בכל זאת המשיכו להתיז על החול.
פה ושם,לאורך החוף,הבהבו מגדלי האור וריח של קטורת נישא ברוח בגלל מאות אנשים מפוחדים המחפשים את קרוביהם.
 
הם העבירו את הלילה בטמפרטורה של 10 מעלות מוקפים ברוחות קרות, בחיפוש אחר 5 חיילים שנעדרו כאשר כלי שיט צבאי התהפך בים הסוער על יד החוף קואה דאי(Cua Dai), בסביבות השעה 13:00 ביום ראשון.
28 חיילים ותושבים אחרים ניצלו על ידי הדייגים של הים האייסי שהושיעו אותם. רובם שוחררו מאוחר יותר מבית החולים.
שני אזרחים שהוכרזו כמתים היו בין ה-29 חיילים ושישה תושבים שהיו על הכלי שיט הצבאי.
 
פנים מלאים בפחד ובחרדה של קרובי משפחה וחברים שמצפים לבואם של הנעדרים,היו לאורך כל החוף.
הם התיישבו בקבוצות קטנות סביב למדורות כדי להתחמם,בזמן שעיניהם הביטו כל הזמן אל הים.
מדי פעם,היו כאלה שהותקפו בדמעות והחלו לקרוא בשמותיהם של הנעדרים והיו גם כאלה שנפלו לשינה מלאה בפחד.
 
בזמן שהניחה את ראשה על כתפה של דודתה, נגויאן טאי לונג(Nguyen Thi Luong) בת ה-24,אישתו של סגן באי פואק טאם(Bui Phuoc Tam),אמרה בקול מתייפח:
"בעלי ואני נשואים חמש שנים ויש לנו ילד בן 4, בעלי חוזר הביתה לעיתים רחוקות. שמעתי שהוא חזר ליבשה לאמן טירונים חדשים והייתי להוטה לראותו לזמן מה,אבל..."
 
לידה ישבו הוריו ואחיו של טאם,שספרו את הדקות והתחננו לחדשות כל שהם מצוות ההצלה.
"איפה אתה טאם? למה אתה לא חוזר? כל כך קר. כולם מחכים לך פה,תמהר! תחזור אלי" אימו בכתה בעוד שראשה בחול ובידה היא מחזיקה צרור של קטורת.
סגן טאם בן ה-28, שירת בצבא לאורך 11 שנים. הוא הגאווה והתקווה של כל המשפחה החקלאית.
 
במשטח אחר של החוף,דאנג נגוק טרין( Dang Ngoc Trinh) מטאנג הין דיסטריק(Thang Binh District), חיכה לחדשות לגבי אחיו הצעיר דאנג נגוק טין(Dang Ngoc Thien).
כאשר מלאו לטין 7(לפני ארבעה חודשים),הוא הצטרף אל הצבא.
"המשפחה שלי לא סיפרה על האסון שקרה לאימי. היא בכתה הרבה כאשר הוא שלח לה את יומנו מהצבא, אם היא תשמע את זה,איך תוכל לחיות?" אמר טרין.
 
בכיר בדרגת סגן אלוף,נגויאן ואן טאו( Nguyen Van Thao),אמר ביום שני שיותר ממאה חיילים ודייגים העבירו את הלילה בחוסר שינה מוחלט עקב החיפושים בים הקר והבלתי יציב.
150 חיילים ודייגים נוספים הלכו לאורך החוף מטאם קאי(Tam Ky) עד העיר דא נאנג(Da Nang) עם תקווה להוטה בלב שאולי הגלים יביאו בבטיחות את כל האהובים שנעדרו אל החוף.
 
ארבעה כלי שיט גדולים של הצי,גבול הכוחות,החילוץ האזורי,חיפוש האנשים ועוד 10 סירות דייגים,חיפשו במהלך אחר הצהריים אך ללא שום הצלחה. הליקופטר עדיין המשיך לסרוק את האזור.
 
רב אלוף,דאו דאי מין( Dao Duy Minh),סגן מנהל מחלקה כללית של הפוליטיקה,העניק פרסים לשבעה דייגים וחייל אחד על האומץ שהפגינו בהצלת הקורבנות.
 
ניצולי התאונה אמרו,שכלי השיט הצבאי ששט מקו לאו צ'אם(Cu Lao Cham) ליבשה וכלל בתוכו 29 חיילים ו-שישה תושבים,התהפך במרחק של 400 מטר סך הכל מהחוף קאו דאי(Cua Dai).
לאחר שכלי השיט התהפך והתרסק,היו כאלה שהצליחו להיאחז בקרשים גדולים שצפו מההתרסקות של כלי השיט,והצליחו להחזיק מעמד עד שכח ההצלה הגיע.
החייל פונג נגוק טואן( Phung Ngoc Tuan),הוסיף ואמר שזהו מזל שאותם האנשים אשר נאחזו בקרשים ידעו לשחות,כי אחרת האסון היה הרבה יותר גדול.
 
שני הקורבנות שמתו היו: מורה מחליפה בבית הספר,בת 29,שהגיעה לאי קו לאו צ'אם(Cu Lao Cham) לבקר את בעלה, ועובד רפואי במרכז הבריאות של האי,בן 49.
 
כוחות ההצלה ימשיכו לחפש את חמשת החיילים שעדיין נעדרים ולסרוק את האזור בתקווה למצוא אותם,אך התקווה למצוא אותם חיים ובטוחים היא חלשה מאוד,אמר נגויאן וייט חואנג(Nguyen Viet Hoang).
 
מקור: Viet Nam News;social issues