חקלאות ימית בוייטנאם
מאת: איגור כץ
וייטנאם הנמצאת לאורכה של המזרחי של חצי האי הודו-סין, מתבססת בעיקר על ייצור וייצוא תוצרת חקלאית מגוונת כגון: אורז, קפה, תה, גומי, שרימפס ודגה ומגוון רחב של פירות טרופיים, ועל כן מרבית כוח העבודה הוייטנאמי מורכב מחקלאים.
רוב התוצרת החקלאית מגודלת בחוות הפזורות בכל שטחה הדרומי של ויאטנם, באזור דלתת נהר המקונג(Mekong River Delta), העשיר במים מתוקים ומינרלים מסחף ההרים, אזור נוסף בו מרוכזות חוות גידול הוא דלתת הנהר האדום(Yuan River) ששטחו קטן פי 4 משטח דלתת המקונג.
כיום 5,600 קמ"ר, משטח דלתת המקונג משמשים לגידול שרימפס המניבים 293,000 טונות בשנה. אם זאת ישנם חקלאים אשר מצליחים לייצר מעלה מטונה להקטר (1,000 מ"ר), לדוגמה וו קוואנג האו(Vo Quang Huy) אשר הצליח לגדל 360 טון שרימפס ב 60 ההקטרים שלו ובכך הרוויח 18,000 דולר.
לאחרונה, פותחה בוייטנאם שיטת גידול חדשה אשר מכונה חוות אורז-שרימפס, שיטה זו נועדה לאפשר ניצול מרבי של שטחי החוות וגידול במהלך כל השנה ולא רק בעונת הגשמים. בעונת היובש מפלס מי הנהר המתוקים יורד, מה שמותיר במים רמת מליחות גבוה, אשר אינה מאפשרת גידול אורז. על כן בעונות אלה עוברים החקלאים לגידול שרימפס. שיטת גידול זו מכפילה את הרווחים לעומת גידול אורז חד עונתי בלבד.
אמנם לשיטה זו ישנם גם מספר חסרונות, כדוגמת המלחת הקרקע, אשר תגרום ליצירת משקע המפריע לגידול האורז ומעודד התפתחות מזיקים, שהטיפול נגדם עלול לפגוע גם בגידולי השרימפס, אך למרות זאת נערכים מחקרים רבים למען שיפור השיטה והעלאת אחוז הישרדות השרימפס, קצב גידול האורז והשרימפס וערך תזונתי של שני התוצרים.
על מנת להגדיל את ההכנסות והרווח, ועל מנת לשפר את המצב הכלכלי באזור, הוקם בוייטנאם ארגון המונה כ- 100 חקלאים ובו דנים בבעיות השונות בהן שיטות גידול מוצלחות, בחירת פריטים להשבחה גנטית והפריה, ובחירת אזורים דלי הכנסה, אשר יעברו מגידול אורז בלבד, לגידול שרימפס או לשיטת הגידול אורז-שרימפס. סיכון גדול נוסף בגידול השרימפס, אשר עומד תחת פיקוח ופיתוח הוא נושא המחלות. בשנת 2006 בלבד, 20% מתוצרת הענף נהרגה באופן פתאומי. נקודה זו נחשבת לאחת מנקודת החולשה הגדולות שכן במים מחלות מתפשטות במהירות ומגיעות להרבה יותר אזורים, הרבה יותר מהר.
ענף חקלאות ימית נוסף הנפוץ בוייטנאם הוא ענף גידול השפמנון. בניגוד לענף השרימפס, ענף זה זקוק למים מתוקים. תוצרתו מהווה מעל 50% מהתוצרת המופקת ממים מתוקים, וזאת תודות ליכולת להניב רווח רב בטווח קצר ובהשקעה נמוכה- במהלך תקופה של חמישה חודשים ניתן להרוויח 112.5 אלף דולר לשטח מזערי של 0.01 קמ"ר (ב- 2003 לדוגמא נאספו 315,000 טון שפמנון). במהלך השנים מרבית ייצוא הדג הגיע לאמריקה, אירופה וסין, אך כעת התעורר ויכוח על איכות הדג. שכן קיימים טיעונים כי מגדלי הדגים משתמשים באנטיביוטיקה לא חוקית. כעת נערכים בוייטנאם פיתוחים לשיפור תנאי המשק, על מנת לספק תוצרת איכותית יותר, ובמספר חוות כבר מפתחים ועוברים לשימוש בתרופות אורגניות.
ענפי החקלאות הימית הם מהותיקים בוייטנאם אך עם זאת רק בשנים האחרונות חלה תאוצה רצינית ופותחו תוכניות שונות לכל סוגי המשקים המתוכננים לשנת 2010. תוכניות אלו כוללות שיפור באיכות התוצרת והכמות המופקת ליחידת שטח. ענף זה הראה צמיחה בשנים האחרונות וכמו ענפי חקלאות נוספים יצמח ויגדיל תפוקתו בהתאם לגידול בצריכה.
.jpg)
בטעינה...