התפתחות שוק העבודה בוייטנאם
מאת: ג'ניה צימבלוק
אחד התהליכים הבולטים ביותר במדינה מתפתחת הוא השינוי במבנה שוק העבודה. וייטנאם הייתה עד לא מזמן מדינה שהתקיימה בעיקר על חקלאות של אורז וקפה, עם פתיחתה לעולם החלו להתפתח בה תעשיות נוספות, מתקדמות יותר כגון מחשבים ואלקטרוניקה. עם פיתוח התעשיות עלה הביקוש ללימודים הגבוהים, וצעירים שאפתניים החלו בדרכם החדשה בשוק התעסוקה בין מגוון הולך וגדל של עבודות, שונות ומסקרנות יותר ממה שהכירו עד היום.
אמנם התפתחו מפעלים ותעשיות מתקדמות בוייטנאם, אך עדיין עיקר העיסוק העיקרי הוא בחקלאות, אשר מהווה ענף ייצור ויצוא חשוב מאוד במדינה. ולמרות זאת, מתקשים בעלי החוות והמשקים החקלאיים למצוא עובדים צעירים חדשים לעבודות כפיים פשוטות. עובדי חווה משתכרים בממוצע ב3.75 דולר ליום, לעומת עובדים של חברות זרות בעיר, שמשתכרים בממוצע 13.125 דולר ליום, פי 4 יותר.
בשל העלייה המהירה בשכר הממוצע בוויטנאם והמחסור בעובדים מיומנים, עסקים רבים שוכרים עובדים מנוסים יותר וזולים יותר ממדינות אסייתיות אחרות ,למשל סין.
בעלי חוות באזור הו-צ'י-מין סיטי מתקשים מזה שבועות ארוכים למצוא את העובדים להם הם זקוקים לתפעול החוות. הסיבה לכך היא שהצעירים מעדיפים, באופן גורף, ללכת בעקבות חלון ההזדמנויות של המודרניזציה שפוקדת את וייטנאם מאשר לעוסק בעבודת כפיים מפרכת ומיושנת.
בחווה קיים ביקוש גם לעובדים מקצועיים כמו מהנדסי מכונות ווטרינרים, אך 95% מבוגרי מוסדות ההשכלה הגבוהה בתחום האגרונומיה פונים לעבוד בחברות לא חקלאיות,
ככל הנראה הסיבה העיקרית לכך היא ההבדל המשמעותי בשכר.
ובכל זאת יש לעניין היבט חיובי, המחסור בעובדים מאלץ את בעלי החוות להתייחס טוב יותר לעובדים שלהם; להעלות את השכר ולשפר את תנאי המגורים והיחס האישי.
וייטנאם מודעת לכך שכדי שהכלכלה תמשיך לצמוח, עליה להשקיע משאבים בכל הנושא של כוח אדם.
בוייטנאם קיימות נציגויות של לשכות בינלאומיות למסחר, שתפקידן להציע פתרונות וסיוע בתחומי התעשייה והעסקים.
אחד הצעדים שה"יורו-צ'ם", הלשכה האירופאית למסחר בוייטנאם, המליצה עליהם היה לחזק את ההגבלות על חברות שמעונינות להשקיע ולהקים מפעלים בוייטנאם ושהממשלה תתגמל את החברות המפעילות תוכניות להדרכה ולאימון העובדים שלה.
ה"יורו-צ'ם" מוכנה להוביל הקמה של ועדה שתתמקד, תוך גיבוי הממשלה ושיתוף משקיעים גדולים בשוק, בפיתוח משאבי אנוש ותכניות אימון והדרכת עובדים.
נשיא "אוס-צ'ם", הלשכה האוסטרלית למסחר,הסכים ואמר שהצעדים של פיתוח הכלכלה ומניפת האפשרויות החדשות הנפרשת בשוק העבודה היא צעד חיובי וחשוב להמשך התפתחותה של וייטנאם. הוא הוסיף בדבריו שהמחסור בעובדים מיומנים, למשל בענפי ייצור ושירותים מתקדמים, יוצר קושי רב לנהל ולעשות עסקים בוייטנאם.
נשיא "אוס-צ'ם" מציע שהממשלה תממן קורסים והדרכות מקצועיות לעובדים, תוך התייעצות עם עסקים אחרים בתחום כדי שהעובדים ישלטו במיומנויות הנדרשות עבור התעשייה בה הם יעבדו.
דייפ טאנג קייט, סגן יו"ר איגוד הטקסטיל בוייטנאם, שלח נציגים לכנס ההדרכה הבינלאומי לביגוד ב-2005, וכבר באמצע 2006, האיגוד החל ליישם את ההדרכה.
"אמנם", הוסיף קייט, "ביצוע התוכניות צפוי להסתיים רק בין ספטמבר 2007 למרץ 2008".
הוא ציין שמאוד חשוב שהממשלה תשקיע בתחום הטקסטיל, בעיקר בכוח האדם של המעצבים, מנהלי השיווק והפרסום כדי להעלות את הרמה של המוצרים ולהגדיל את היצור.
עזרה וארגון של תהליכי חיפוש עבודה ועובדים תמיד יהיו נחוצים בכל מקום בו יש עבודה ומעונינים בה. משרד העבודה של וייטנאם מסוגל לסייע ל80,000 אנשים בשנה למצוא להם עבודה, אבל כאשר השוק ממשיך להתפתח דרישות העסקים עולות ונדרש סיוע נוסף מצד המשרד. התוכנית היא להעלות את מעמדם של המומחים לתעשייה בציבור, כדי שעוד ועוד אנשים ישאפו למיומנות מקצועית. יוזמה נוספת של משרד העבודה היא ליצור לשכת תעסוקה משודרגת שתכיל מאגר מידע מלא על מקומות עבודה, מעסיקים ועובדים בוייטנאם. המרכז יקל ויסייע הן לעובדים והן למעסיקים למצוא את מה שהם צריכים בשוק העבודה.
הסניפים הראשונים נפתחו עד כה בהנוי ,הו-צ'י-מין סיטי, דננג, מחוז דונג-נאי ובבק-נין ו-
10,000 אנשים כבר מצאו עבודה בעוד 20,000 קיבלו יעוץ והכוונה ללא תשלום במרכזים.
הלשכה הפכה למקום מאוד יעיל וזמין עבור מעסיקים ועובדים למצוא זה את זה, ומפעילה בנוסף אתר אינטרנט שמגביר את הזמינות שלה.
למרות כל זאת הלשכה עדיין בחיתוליה ועומדים לפניה קשיים לא מעטים, כגון המחסור בצוות ניהולי. בנוסף, מאגר הנתונים של הלשכה עדיין אינו מלא ואינו מסוגל לעמוד בכל הדרישות. במרכזים עדיין קיים מחסור בציוד, מחשבים וטכנולוגיית מידע, כדי לשרת את הציבור ביעילות.
לסיכום, בהחלט נראים שיפורים והתקדמות משמעותית במערך משאבי האנוש בוייטנאם, צעד שיביא אתו התקדמות נוספת והתייעלות של כל מערך העסקים במדינה.