גידול שרימפס בוייטנאם
מאת: ולדה ורשינין
כיום השרימפס הוא אחד מפירות הים המבוקשים ביותר בכל העולם, הן למאכל והן לשימושים רפואיים כגון משחה לטיפול בכוויות אשר פותחה מקליפתם.
וייטנאם אשר מייצאת את סחורתה ל-127 מדינות ברחבי העולם, מפיקה את מרבית רווחיה מיצוא סוגים שונים שרימפס, שהעיקרי בניהם הוא השרימפס המנומר. בשנת 2006 מתוך רווח כולל של 6.9 מיליארד דולר ממחזור היצוא של וייטנאם- ייצוא השרימפס תפס חלק נכבד ברווח של 730.8 מיליון דולר.לשם ההשוואה, מטקסטיל וביגוד הרוויחה וייטנאם 1.2 מיליון דולר ומהנעלה 1.9 מיליון דולר.
גידול שרימפס בוייטנאם משתרע על 8,730 קמ"ר, הכוללים גם יערות עם קרקע בוצית, 4,460 קמ"ר של שדות אורז, 4,000 קמ"ר של מאגרים ו- 1,270 קמ"ר של בריכות ותעלות קטנים.
אחד המקומות העיקריים בהם מגדלים שרימפס הוא הדלתא שבנהר מקונג. 5,600 קמ"ר של חוות שרימפס מניבות 293,000 טונות של שרימפס. בשש שנים האחרונות יותר מ-3,000 קמ"ר של שדות אורז באזור הנהר שהרווח המופק מהם היה נמוך הוסבו לחוות שרימפס שמניבות רווח רב יותר. שינוי זה בשנים האחרונות (מ-249,000 טונות ב-2001 ל-400,000 טונות ב-2004) האיץ את ההכנסה המקומית,סיפק מקומות עבודה חדשים, עזר להוריד את רמת העוני והרעב, והגדיל את התפוקה המגיעה לחנויות בויאטנם ולמדינות אחרות.
לצד הצלחתה של וייטנאם, ישנם גם בעיות וקשיים בגידול השרימפס. מחסור בטכנולוגיה מתאימה גורם למוות של השרימפס בעקבות מחלות שמתפתחות במים, ובעקבות עונות יבשות בהן רמת המליחות במים עולה, פוגעת בגדילת השרימפס וגורמת לזיהום המים. נוסף על כך נתקלה וייטנאם בבעיית יצוא פירות הים, אחוז גבוה של אנטיביוטיקה שנמצא בשרימפס, עלול להביא לאסור יבוא של שרימפס מוייטנאם כמו שעתיד לקרות ביפן.
על מנת למנוע מצב זה, ננקטים צעדים מחמירים לפיקוח על פירות הים המיועדים ליצוא, ונבדק האם ישנו שימוש בחומרים מסוכנים בתהליך עיבוד פירות הים.
עקב הצעדים הננקטים חברות רבות משקיעות בשדרוג הציוד לעיבוד פירות הים ובציוד לבדיקת איכות הסחורה, וכדי לפתור את בעיית זיהום המים פיתחו חוקרים חומר העשוי מחרס לבן, אשר נכנס לשימוש משנת 2005 באזורי גידול השרימפס במרכז וייטנאם, ומטרתו לספוג חומרים רעילים ולנקות את המים.
.jpg)
בטעינה...