וייטנאם היא רפובליקה סוציאליסטית במזרח הרחוק הגובלת עם סין, לאוס וקומבודיה. בירתה הנוי מונה כשלושה וחצי מיליון תושבים והעיר הגדולה ביותר בוייטנאם - הו צ'י מין סיטי, בירת העסקים והתרבות, מונה כשישה וחצי מיליון תושבים. סה"כ מונה האוכלוסיה העירונית בוייטנאם כ- 21% מכלל תושביה.

השטחים הצפופים ביותר נמצאים סביב הבירה האנוי, הו צ'י מין והדלתאות של הנהרות מקונג, הסונג הונג, בדנאנג והואה. הנמל החשוב ביותר נמצא במפרץ טונקין.

נכון להיום, וייטאנם מונה כ-87.4 מיליון תושבים, מתוכם כ- 29.4% ילדים מתחת לגיל 15, כ- 65% מבוגרים בין הגילאים 15-64,ו5.6% מבוגרים מעל גיל 65. תוחלת החיים הממוצעת היא 68 שנים לגברים, 73 שנים לנשים ובאופן ממוצע 70 שנים לאדם.

שיעור התמותה בתינוקות זכרים הוא כשלושים מיתות לכל אלף חיים, בנקבות השיעור הוא כעשרים ושש מיתות לכל אלף חיים, ובאופן ממוצע כשלושים מיתות לאלף חיים משני המינים. שיעור הפוריות אצל נשים הוא כ-2.3 ילדים לכל אישה, וסך יודעיי קרוא וכתוב עומד על 95%.

כ- 85% מהאוכלוסייה הוויטנאמית הינם בודהיסטים, כ- 8% נוצרים, כ- 1%מוסלמים והשאר מאמינים באמונות מקומיות וקונפוציוניזם.
בוויטנאם קבוצות אתניות רבות, כאשר הרוב הוא וייטנאמים (כ-86.2%) בוייטנאם 54 מיעוטים אתניים, והמיעוטים העיקריים הם טהואים (כ-2%), סינים (כ-2%), טאים (כ-1.5%), קמרים (כ-1.5%), מואונגים (כ-1.3%) ונונגים (כ-1%).

השפה הרשמית היא וייטנאמית, אך דוברים במדינה גם קמרית, סינית, אנגלית (שפה שנלמדת ברוב בתי הספר), צרפתית ומספר שפות שבטיות. הכתיב המקובל כיום בוייטנאם הוא כתיב לטיני.

שלא כמו בעבר, כיום כל מערכת החינוך מוחזקת בידיי המדינה, גם בדרום. המרכזים האוניברסיטאיים הראשיים נמצאים בהאנוי, בהו צ'י מין, בהואה ובדה לאט. עיקרון החינוך בוייטנאם דומה בישראל; קדם-יסודי, יסודי, חטיבת ביניים, תיכון והשכלה גבוהה. ההשכלה הגבוהה בוייטנאם טעונה שיפור, גם היום היא עדין פועלת על בסיס מיושן ולא מתקדם, דבר הגורם לבוגרי אוניברסיטאות להתקשות במציאת עבודה מתאימה הן בוייטנאם והן מחוצה לה. בחודשים האחרונים הוזרמו כספים רבים למערכת החינוך בוייטנאם ממדינות המערב, במטרה לשפר את רמת ההשכלה האקדמאית במדינה. 

אחוז המועסקים בשירותים כגון: משק חקלאי, עיבוד מזון, טכנולוגיה ועיבוד תוצרת מקומית ליצוא, גדול לעומת מדינות המערב.