דמוגרפיה
		אוכלוסיה ודמוגרפיה וייטנאם גובלת בקמבודיה, בלאוס ובסין ונמתחת לאורך יותר מ-1,600 ק"מ לחופו המזרחי של חצי האי שכונה בעבר הודו-סין (תאילנד, לאוס, מיאנמר וקמבודיה). שני האזורים החקלאיים העיקריים במדינה הם הדלתא של הנהר האדום (RedRiver) בצפון, ששטחה 15,000 קמ"ר, ושפך נהר מקונג (Mekong) בדרום, ששטחו 60,000 קמ"ר. שלושה רבעים משטח המדינה מכוסים בהרים ובגבעות, והגבוה בהריה הוא פאנסיפאן (Fansipan), הנמצא בצפון-מערב וייטנאם וגובהו 3,143 מ'. וייטנאם כוללת אזורי שפלה משווניים, אזורי רמה גבוהים וקרירים ופסגות אלפיניות. עולם החי בה עשיר אמנם, אך נמצא בתהליך הכחדה מהיר עקב ההרס של בתי הגידול הטבעיים והציד הבלתי חוקי. פחות מ-20 אחוז משטח המדינה עדיין מכוסים יער, והיערות ששרדו נתונים לאיום כתוצאה מבירוא שטחים לחקלאות ומכריתה מופרזת של עצים. עם חיות הבר בווייטנאם נמנים פילים, קרנפים, טיגריסים, נמרים, דובים שחורים, קופים, תנינים וצבים. בווייטנאם יש חמישה פארקים לאומיים: קאט בה (Cat Ba), אגם בה בה (Ba Be Lake) וקוק פונג (Cuc Phuong) בצפון; באץ' מה (Bach Ma) במרכז; והפארק הלאומי נאם קאט טיין (Nam Cat Tien) בדרום. במטרה למנוע שואה אקולוגית מתכננת הממשלה לשמר עשרות אלפי ק"מ רבועים של יערות ולהכריז על 87 פארקים לאומיים ושמורות טבע. וייטנאם אמנם שוכנת בלב האזור הטרופי, אך תנאי האקלים בה משתנים בין חורף קפוא בגבעות של הצפון הרחוק לבין החום המשווני השורר לכל אורך השנה בשפך המקונג. בגובה פני הים הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא בסביבות 27 מעלות, ובצפון הרחוק - בסביבות 21 מעלות. נכון להיום, וייטנאם מונה כ-87.4 מיליון תושבים, מתוכם כ- 29.4% ילדים מתחת לגיל 15, כ- 65% מבוגרים בין הגילאים 15-64,ו5.6% מבוגרים מעל גיל 65. תוחלת החיים הממוצעת היא 68 שנים לגברים, 73 שנים לנשים ובאופן ממוצע 70 שנים לאדם. שיעור התמותה בתינוקות זכרים הוא כשלושים מיתות לכל אלף חיים, בנקבות השיעור הוא כעשרים ושש מיתות לכל אלף חיים, ובאופן ממוצע כשלושים מיתות לאלף חיים משני המינים. שיעור הפוריות אצל נשים הוא כ-2.3 ילדים לכל אישה, וסך יודעי קרוא וכתוב עומד על 95%. כ- 85% מהאוכלוסייה הוייטנאמית הינם בודהיסטים, כ- 8% נוצרים, כ- 1%מוסלמים והשאר מאמינים באמונות מקומיות וקונפוציוניזם. בוויטנאם קבוצות אתניות רבות, כאשר הרוב הוא וייטנאמים (כ-86.2%) בוייטנאם 54 מיעוטים אתניים, והמיעוטים העיקריים הם טהואים (כ-2%), סינים (כ-2%), טאים (כ-1.5%), קמרים (כ-1.5%), מואונגים (כ-1.3%) ונונגים (כ-1%). השפה הרשמית היא וייטנאמית, אך דוברים במדינה גם קמרית, סינית, אנגלית (שפה שנלמדת ברוב בתי הספר), צרפתית ומספר שפות שבטיות. הכתיב המקובל כיום בוייטנאם הוא כתיב לטיני. שלא כמו בעבר, כיום כל מערכת החינוך מוחזקת בידיי המדינה, גם בדרום. המרכזים האוניברסיטאיים הראשיים נמצאים בהאנוי, בהו צ'י מין, בהואה ובדה לאט. עיקרון החינוך בוייטנאם דומה בישראל; קדם-יסודי, יסודי, חטיבת ביניים, תיכון והשכלה גבוהה. ההשכלה הגבוהה בוייטנאם טעונה שיפור, גם היום היא עדין פועלת על בסיס מיושן ולא מתקדם, דבר הגורם לבוגרי אוניברסיטאות להתקשות במציאת עבודה מתאימה הן בוייטנאם והן מחוצה לה. בחודשים האחרונים הוזרמו כספים רבים למערכת החינוך בוייטנאם ממדינות המערב, במטרה לשפר את רמת ההשכלה האקדמאית במדינה.  אחוז המועסקים בשירותים כגון: משק חקלאי, עיבוד מזון, טכנולוגיה ועיבוד תוצרת מקומית ליצוא, גדול לעומת מדינות המערב.

 חדשות ויאטנם - חדשות השווקים הכלכליים והפיננסיים בויאטנם